ניתוחים רובוטיים: העתיד כבר כאן? – חלק א’

תארו לעצמכם שאתם עומדים על הרגליים במשך שעתיים או שלוש, כפופים מעל מיטתו של פצייינט מורדם. זהו לא הפציינט הראשון שאתם מנתחים היום, ולאחריו ייתכן מאוד ויש לכם עוד ארבעה עד שמונה ניתוחים בשעות הקרובות, כולם במיקומים רגישים וקשים לניתוח בגוף. באיזה שלב של יום העבודה שלכם תתעייפו? מתי תטעו בפעם הראשונה?

טכנולוגיה המתקדמת – ניתוחים רובוטיים  – מקלה על מנתחים לבצע ניתוחים זעיר-פולשניים בצורה בטוחה ויעילה יותר, עם בקרת טעויות גבוהה ביותר ובעיקר עם סיכויי החלמה טובים יותר, במשך זמן קצר יותר, עבור החולה.

המושג ‘ניתוחים רובוטיים’ מטעה במקצת. עדיין לא מדובר ברובוט שמבצע את הניתוח עצמו. המערכות הקיימות היום הן ‘הארכה’ של ידי המנתח כאשר המערכת הניתוחית – אותו ‘רובוט’ מבוסס על שלושה חלקים עיקריים:

1.קוסולה או קונסולות – יחידות בקרה – ארגונומיות למנתח: חלק זה של מערכת בנוי לספק למנתח נוחות מרבית בעת הניתוח ותחושה ריאליסטית ככל האפשר של המהלכים שהוא מבצע.

2. מיטת מנותח, עם שלוש או ארבע זרועות אינטראקטיביות: הרעיון כאן הוא לדמות ולאפשר פעילות של יותר ממנתח אחד ליד מיטת החולה. נקודות קשות לגישה הופכות נוחות לגישה, כיון שכל זרוע תופסת הרבה פחות מקום מיד של מנתח אנושי, ואין צורך לפנות מקום לשני מנתחים או מנתח ואחות ליד מיטת המנותח. בניתוחים רובוטיים, המנתח יושב בחדר הניתוח אך לא לצד המנותח אלא מול יחידת השליטה. לצד המנותח עומד מנתח בודד, שתפקידו להנחות את הזרועות הרובוטיות לתוך הגוף ולבצע החלפות של יחידות הקצה של המערכת – יחידות החלק השלישי שלה:

3. החלק השלישי הוא מערכת וידאו משוכללת ותלת מימדית שמאפשרת צפייה טובה בניתוח – הגדלה של הנעשה על מסך תלת מימדי ברזולוציה גבוהה, ועוד. לחלק זה – הקרוב ביותר למנותח – מצטרפים רכיבים שונים שמדמים פעילות של יד המנתח: סוגים שונים של סכינים זעירים, מלקחיים ועוד ועוד.

החלק האחרון הוא אולי המעניין ביותר במערכות הניתוחים הרובוטיים: יצרנית מערכות הניתוחים הרובוטיים מעידה שלמערכת שלה ישנן לא פחות מאשר שבע דרגות חופש, תשעים מעלות של ארטיקולציה (יד למעלה/למטה), שליטה אינטואיטית בקצות ה’אצבעות’ ויכולת – כמובן – לבצע את כל פעולות המנתח, שנמצא מאחורי הקונסולה, בקנה מידה זערורי. הכל, ללא רעידות וללא סטיות שעלולות להגרם מעייפות; המערכת פשוט לא מתעייפת.

אם כך, מערכות הניתוחים הרובוטיים מאפשרות ביצוע של ניתוחים זעיר-פולשניים במינימום סטיה ובמקסימום דיוק ונוחות למנתח:

  • הרובוט מאפשר נגישות רבה מאוד
  • הרובוט מאפשר הדמייה תלת מימדית של הניתוח – לא רק דו-מימד, כפי שנהוג למשל בניתוחים לפָרוסקופיים
  • גישה ברמה הגבוהה ביותר לאיזורים פחות נגישים
  • הרובוט הניתוחי הוא בעל מידת עדינות ודיוק שיד אדם לא יכולה להגיע אליהן. כל מטרת המערכת היא לאפשר למנתח לבצע פרוצדורות קשות, שמחייבות דיוק, סבלנות והתמדה: דיסקציות שונות, למשל, או כניסה לאזורים רגישים ביותר בגוף.

האם ישנם חסרונות לניתוחים הרובוטיים?

עלותה הממוצעת של מערכת ניתוח רובוטית היא כ- 1,800,000$, עד 2,000,000$, חוזה התחזוקה השנתי הוא כ- 150,000$ ועלות כל פרוצדורה בחומרים מתכלים (חומרים שעושים בהם שימוש תוך כדי הניתוח) היא כ- 1,500$. זו עלות גבוהה לניתוח. מצד שני, זמן ההחלמה אמור להיות קצר יותר, האשפוז קצר יותר והסיכויים לזיהומים קטנים יותר – העלויות אמורות להתקזז בטווח הרחוק.

חסרון נוסף הוא הצורך באימון המנתחים: יצרנית המערכות מספקת שיעורים וקורסים, הדמיות ועוד, אבל עדיין, כדי שמנתח יתרגל למערכת ויוכל לבצע את הפרוצדורות בזמן קצר יותר מאשר בלפרוסקופיה או ניתוחים פתוחים, דרושים כ- 12 – 15 ניתוחי-אמת.

באילו תחומים כבר מקובל להשתמש בניתוחים רובוטיים?

עיקר הניתוחים שמתבצעים כיום הם ניתוחים בגישה הפתוחה: פתיחת הבטן או האיבר הרלוונטי וגישה של המנתח לאיבר החולה או הניזוק בידיו. חלק אחר של הניתוחים מבוצעים בלפרוסקופיה: גישה מיני פולשנית שמחייבת יצירת שלושה-ארבעה חורים שדרכם מחדירים מצלמה ומכשור זעיר פולשני בו משתמש המנתח תוך ראיית הניתוח על מסך דו מימדי. בגישה הרובוטית המנתח יושב במקום מתבונן במסך תלת מימדי והציוד הניתוחי מונחה על ידו. היתרון הגדול של גישה זו הוא בניתוחים במקומות רגישים מאוד, מסובכים לגישה ובחללים זעירים.

כיום נעשים ניתוחים רובוטיים בישראל בתחומים הבאים:

  • אורולוגיה – בעיקר ניתוחי פרוסטטה; כמעט 50% מהניתוחים בתחום זה ואחוז קטן מניתוחי הכלייה
  • גינקולוגיה – עדיין אחוז קטן יחסית של הניתוחים נעשה ברובוט והשאר בטכנולוגיות כמו לפרוסקופיה. זאת למרות היתרונות הרבים של הניתוחים הרובוטיים. האחוז הגדול יותר בתחום זה הוא בתחום הגינקולוגיה האונקולוגית.
  • בתחום כירורגיה כללית אנו רואים התחלה יפה מאוד של מעבר לגישה הרובוטית: היא משמשת בניתוחים מורכבים יותר, בהם לרובוט יש יתרונות מבחינת הדיוק וצמצום אחוזי אשפוז לאחר ניתוח וקיצור זמני ההחלמה.
  • קולורקטאליה – מערכת המעיים והרקטום – 20-30% מהניתוחים בתחום זה מבוצעים ברובוט.
  • השמנת יתר – בתחום זה, שבו מנתחים את מערכת העיכול על חלקיה השונים, הגישה לחלקי הגוף הפנימיים קשה בגלל שכבות השומן. כאן מתחילים להיות תזוזה לכיוון הניתוחים הרובוטיים אם כי עדיין אין מספיק נתונים באשר ליתרונות שלו על פני לפרוסקופיה.
  • אף אוזן גרון – כיום ישנם יותר ויותר ניתוחים בתחום זה, שמבוצעים בגישה הרובוטית.

למעשה, אם מסתכלים על תחומי הרפואה בכללותם, אפשר לומר שהתחום כמעט היחידי שבו ישנה עצירה בשימוש בניתוחים רובוטיים הוא תחום ניתוחי הלב. זאת, לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. תחום זה ניצל את הניתוחים הרובוטיים בעיקר לתיקון מחיצות הלב, החלפת מסתמים וביצוע מעקפים.

בחלקו השני של מאמר זה נענה על מספר שאלות נפוצות של מטופלים שפנו אלינו בעבר, ומניסיוננו הרחב בתחום,  הקשורות לניסיון ולמידת הבטיחות של השימוש בטכנולוגיה הרובוטית בארץ ובעולם:

האם לבצע את הניתוח בארץ או בארה”ב? מהו הניסיון המצטבר של המנתחים בארץ? באילו תחומים? מי הם המנתחים המנוסים וכיצד מוודאים שהמנתח שלי אכן מנוסה בכך?

וכן שאלות הנוגעות לכיסוי הניתוח ע”י המבטחים.

בכל שאלה  או להתייעצות בנושא ניתוח רובוטי צרו עמנו קשר