טחורים – איך עושים שזה ייעלם?


על אחת הבעיות המטרידות הנפוצות והכואבות באוכלוסייה שאף אחד לא אוהב לדבר עליה

טיפול נכון חשוב ויכול לעשות את ההבדל .

אף אחד לא אוהב לדבר על זה אבל , הרבה יותר אנשים ממה שאנחנו חושבים סובלים מטחורים.

המאמר הבא נועד לשפוך קצת אור על אחת הבעיות שפחות נעים לדבר עליה, ולסייע לכל מי שנדרש לכך להיות מטופל טוב יותר:

דע את האויב (מה הם הטחורים )

למה זה בעצם מגיע לנו? (ממה הם נוצרים)

האם הם מסוכנים ומתי בעצם צריך לטפל בהם?

מניעה- האם אפשר לחסוך את ה”תענוג”?

דרכי טיפול- בטוחות יותר ובטוחות פחות- כל מה שחשוב לדעת.

המאמר נכתב כשירות של צוות ManageMed בסיוע ד”ר רון גרינברג  מומחה לכירורגיה כללית וכירורגיה של המעי הגס ורצפת האגן, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת – בית חולים אסותא, חטיבה כירורגית ב’ – מרכז רפואי איכלוב תל-אביב.
שאלנו את  ד”ר גרינברג את כל מה שחשוב לדעת ורבים לא ממש יודעים איך לשאול

סובל מטחורים?

נשמח לייעץ וללוות אותך ללא תשלום להגעה לטיפול מיטבי עבורך.

ManageMed מומחים ברפואת מומחים

03-6444425

טחורים- איך זה קורה?

הטחורים הם כריות המכילות דם שנמצאות באיזור שמעל לפי הטבעת; איבר נורמלי אשר עוזר בין היתר בשליטה על מנגנון הסוגרים ובתחושה בתוך פי הטבעת. לעיתים הטחורים מאבדים את מיקומם בתעלה האנאלית ויכולים לצנוח החוצה, ולעיתים הם יכולים להיות גדושים מאוד בדם ולדמם. עצם נוכחות הטחורים אינה מהווה בעיה, אולם סיבוכי הטחורים כגון צניחה, דימום, הפרשות, אי נוחות וכאבים יכולים לגרום להפרעות באיכות החיים ומצריכים לעיתים טיפול.

הופעתם של טחורים היא לרוב מטרד – כואב או לא – אך במצבים קיצוניים טחורים יכולים להיות מסכני חיים. לחץ נפשי, הריון, תזונה לא נכונה – ממועטת סיבים – גנטיקה, פעילות גופנית נמוכה ובעיקר ישיבה ארוכה, בשרותים ובכלל, הם מהגורמים הבולטים להגדלת הטחורים ולהפרעות הנגרמות מהם.

סוג ואופן הטיפול בטחורים משתנה בהאם למצב הפתולוגי של החולה, לסגנון חייו ולאופי שלו. ניתן לטפל טיפול תזונתי, ניתן לשנות הרגלי חיים וניתן להתערב בצורות ניתוחיות קלות מאוד, לפני שדרושה התערבות ניתוחים מסובכת. עם זאת, יש להשמר מפני לא מעט טיפולים ותרופות אליל שמסתובבים בשוק, שעלולים לא רק שלא להביא תוצאות, אלא אפילו לסכן את החולה.

מהם טחורים?

הטחורים הם למעשה כריות שנמצאות בדופן החלחולת (תעלת פי הטבעת) ומסייעים הן בשיפור של מערכת השליטה על הסוגר, והן בתחושה מאיזור פי הטבעת. מדובר בכריות שמורכבות ברובן מכלי דם, שכאשר הן מתנפחות והלחץ בהן עולה, הן יכולות לגרום לדימום משמעותי וצניחה. רבים מכנים את התופעה כ’טחורים’, כאשר הם מבחינים בדימום מפי הטבעת או בנפיחויות שונות באזור זה. חשוב לומר שלא כל דימום אכן נובע מטחורים ויש לאבחן אותו כהלכה אצל רופא – רצוי מנתח או פרוקטולוג. במחקר שנעשה בארה”ב נמצא שלמרות שהתופעה שכיחה, הרי שעדיין, אחוזי האבחון הנכונים הממוצעים מגיעים רק לכדי חמישים אחוזים.

אנו מחלקים את (מופעי) הטחורים לפנימיים – כאשר מקור הטחורים הוא בתוך פי הטבעת – וחיצוניים, כאשר הם מחוץ לפי הטבעת.  המופעים השונים יכולים להופיע זה בצד זה, להחמיר ובמקרים קיצוניים (בלבד) אף לסכן חיים.

טחורים פנימיים

לרוב, במצב זה, רואה החולה דימום בעת יציאה בשרותים. יכול להיות מעט דם על נייר הטואלט, טיפות דם בשרותים, קילוח דם דק או דם על גוש הצואה עצמו. לדם יש מראה מבריק והצבע אדום ו’טרי’. טחורים פנימיים לא מציקים או כואבים אלא אם כן יש קריש דם או שהם עוברים נקרוזיס – ‘מוות’ של הרקמה והתקשות. טחורים פנימיים מסווגים לפי החומרה שלהם ועד כמה הם צונחים החוצה בזמן יציאה:

במצב הראשון הם אינם נראים בכלל בחוץ. בדרגה השניה הם יוצאים בהטלת צואה אך חוזרים ספונטנית פנימה. בדרגה השלישית דרושה (למשל) החזרה עם אצבע ובדרגה הרביעית הם אינם חוזרים כלל.

טחורים חיצוניים

טחורים אלה נמצאים קבוע מחוץ לפי הטבעת, והם מכוסים בעור. במרבית המקרים  גם אלה אינם כואבים, אלא אם כן הם נפגעו או שיש קרישת דם. הם כן יכולים להפוך לבעיה בגלל הצטברות של דם וקרישתו בתוך הטחור. אם יש כאב, הוא עשוי לחלוף בתום כמה ימים, אך הנפיחות עלולה להמשיך אל מעבר לכך – אף עד כדי כמה שבועות.

שכיחות באוכלוסיה כי כבר אמרנו שאתם לא לבד….

טחורים מופיעים בחלקים גדולים של האוכלוסיה, עד כדי 4.4% מאוכלוסית ארה”ב, למשל. סטטיסטית, נשים סובלות מטחורים יותר מאשר גברים, אבל כמו בכל דבר שקשור באברי ההפרשה שלנו, המבוכה בעיסוק בהם מביאה לאחוזי דיווח וטיפול נמוכים ממה שמוערכת כשכיחות האמיתית.

טחורים לא נפוצים אצל צעירים, ומופיעים לרוב רק אחרי גיל עשרים ויותר. לעומת זאת, ההערכה היא שבאוכלוסיות של בני חמישים ויותר, המחלה או התסמונת נפוצה הרבה יותר. גיל אינו גורם ישיר, ככל הנראה, אבל מהלך חיים ואורח חיים משפיעים מאוד על הופעת טחורים ובהתאם לכך נוצרת ההתאמה לגיל.

איך מאבחנים?

חשוב מאוד לוודא – בעיקר אצל חולים בני 40 ויותר – שאכן מדובר בטחורים, ולא בתופעה אחרת כמו סרטן המעי הגס: הפרוקטולוג יבצע בדיקה רקטלית עם האצבע, ויסתייע בבדיקה אנוסקופית – הכנסת מכשיר עם סיב אופטי להסתכלות ישירה על פי הטבעת. לעיתים הוא עשוי להזדקק למבדקים נוספים, כמו קולונסקופיה או אולטראסאונד, כדי לשלול בעיות אחרות או כדי לקבוע את אופן הטיפול הטוב ביותר.

שאלנו את ד”ר גרינברג- מהם הגורמים להופעת טחורים?

מהגורמים המשפיעים ביותר ומזרזים הופעת טחורים הם עצירות וישיבה ארוכה בשרותים במהלך יציאה; תופעה שמאפיינת רבים בעולם המערבי, אומר ד”ר גרינברג שמלווה במרפאה שלו עשרות רבות של מטופלים הסובלים מהבעיה. העדר פעילות גופנית מספקת, יחד עם דיאטה מועטת סיבים והתקשות הצואה מביאים לעליה בשיעורי העצירות. הישיבה הארוכה בשירותים, עם הגברת הלחץ המופעל על החלחולת במצבי עצירות, הם הגורמים לטחורים.

דיאטה לא בריאה באופן כללי – מרובת קפאין, מועטת סיבים, חריפה או שמנה מדי – גם היא גורמת לטחורים וישנם מחקרים שמעידים גם על כך ששיעול כרוני יכול לגרום לבעיה וכמובן שמחלות כליליות ואי ספיקת לב.

בהריון – אחד הגורמים הבולטים לטחורים, אומר ד”ר גרינברג – נפח הדם עולה. ביחד עם שינויים הורמונליים ישנה ירידה בלחץ השרירים ובגלל משקלו של הרחם ולחץ העובר, יש ירידה בניקוז הוורידי מהאגן ועולה הלחץ על החלחולת. זוהי ככל הנראה הסיבה שבגללה נשים רבות סובלות מטחורים דווקא בתקופת ההריון, בעיה שלרוב חולפת ולא חוזרת.

מהן גישות הטיפול –או איך עושים שזה ייעלם?

ראשית, גם אם הם מאובחנים, ההמלצה כיום היא לא לטפל תרופתית או כירורגית אם החולה לא מתלונן. רוב הרופאים ימליצו – בצדק – על שינויים בהרגלי חיים ובתזונה, אבל לא יתערבו התערבות ניתוחים.

טיפול שמרני בטחורים מתחיל לרוב בשינויים בדיאטה של החולה: הוספת סיבים – בצורת ירקות ופירות טריים או בצורה של תוספי תזונה שונים (פוזיליום) יכולה לסייע בפתרון הבעיה אצל חולים ‘בתחילת דרכם’. שינויים אחרים בהרגלי החיים יכולים לשלב דיאטה בריאה עם פעילות גופנית לא מאומצת מדי, ישיבה קצרה בשירותים, ישיבות באמבטים חמים וריבוי בשתיה. הורדת מתח – והמעטה בצריכת קפה – מסיעת גם כן.

תרופות ומשחות (OTC, תרופות ללא מרשם) לטיפול בטחורים אינן חסרות: המגוון כולל משחות ‘טבעיות’ מחומרים צמחיים שונים וכאלה שכוללות חומרי אלחוש, קורטיקוסטרואידים וחומרי חיטוי. כל אלה יכולות להקטין חיכוך של הצואה עם דפנות החלחולת ולהוריד נפיחות של הטחורים עצמם. יש לשים לב לא להשתמש בחלק מהמשחות שימוש ארוך טווח, כיון שסטרואידים (למשל) עלולים לגרום נזק לעור. פלבונואידים – כמו אלה שמצויים בתוספי תזונה שונים – יכולים להקטין את הדלקות ולשפר את תפקוד כלי הדם, אך העדויות ליעילותם נמוכה ויש לבחון – תמיד – את ההשפעות האחרות שלהם.

מעבר לשינויים בדיאטה ניתן לצמצם את הופעת הטחורים וגודלם בעזרת קשירת הטחורים בגומיות – טיפול מקובל, שמיד נרחיב בו – וזריקות הטרשה: זריקות של חומרים שגורמים לטרומבוזיס של הטחורים ולנפילתם. טיפול זה יעיל רק במקרים מסוימים ולא תמיד מצליח.

הטיפול הניתוחי

מבין האופציות לטיפולים ניתוחיים, אופציית ה’קשירה’ היא השכיחה ואולי המוכרת ביותר. הפרוקטולוג מניח גומיות ש’סוגרות’ על הנפיחויות ומשתקות את הספקת הדם למקום. בגלל העדר הספקת דם, הטחורים למעשה מתים ותוך כמה ימים הם נופלים ויוצאים מהגוף. השיטה יעילה מאוד ושעורי ההצלחה המדווחים מגיעים עד כדי 87%.

כאשר קשירה לא עוזרת או שהיא לא מתאימה, ניתן לבצע כריתת טחורים בניתוח פתוח או בטכניקות אחרות. כיום מבצעים פחות ופחות ניתוחים פתוחים לכריתת טחורים, בעיקר בגלל הסיכון שבניתוחים אלה. בניתוח זה כורתים את הטחורים ובכך מקטינים מאוד את שיעורי החזרה של הבעיה. הניתוח מתאים בעיקר למי שנמצאים בדרגות הגבוהות של הבעיה או בטחורים חיצוניים גדולים ואינו חסר סיכונים או סיבוכים. בניסוף, ההחלמה עלולה להיות יחסית ארוכה וכואבת.

אופציות אחרות שהחליפו שיטת טיפול זו הן הידוק בסיכות, הקפאה וניתוח בעזרת לייזר. בעוד ששתי השיטות האחרונות פחות נפוצות, הרי שהידוק בסיכות משמש כיום יותר ויותר. הרעיון דומה לזה שבקשירת טחורים אך השיטה יעילה גם למצבים מתקדמים מאוד. ההחלמה קצרה יותר מאשר אחרי ניתוח פתוח והכאבים פחותים יותר, אך השיטה עדיין דורשת הרדמה כללית.

לסיכום:

טחורים אחת הבעיות הנפוצות והמטרידות, לסובלים ממנה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

אבל . לא חייבים לסבול וחשוב לטפל כדי לא להחמיר את המצב.

סובל מטחורים?

נשמח לייעץ וללוות אותך ללא תשלום להגעה לטיפול מיטבי עבורך.

ManageMed מומחית ברפואת מומחים

03-6444425