מחלת השמנת

שינוי מגמה בתפיסת הבריאות שלנו בטיפול בעודף משקל שיש בו כדי לסכן את הבריאות

האם ואיך זה ישפיע על כולנו?

לא, לא מדובר במחלה של אותו מוצר חלב, אלא במחלה אמיתית, עליה הכריזו מלחמה בארצות הברית וגם במקומות אחרים בעולם המערבי: השמנת יתר. מהן ההשלכות של ההחלטה להכיר בהשמנת יתר כמחלה, מה המצב בישראל מה אומרים כמה מהרופאים המטפלים במחלות שהן תוצר לוואי של המחלה? ואיך זה יכול להשפיע ישירות על כולנו?

המאמר נחקר ונכתב כשירות ManageMed .

בחודש יוני השנה (2013) הכריז רשמית ארגון הבריאות האמריקני (AMA), שהשמנת יתר היא מחלה לכל דבר. להכרזה הזו משמעויות רבות, מעבר לסמנטיקה: ההכרה באנשים שמנים כאנשים חולים מחייבת להעניק להם טיפול ממסדי, התיחסות שונה מבחינת חברות הביטוח הרפואי ועוד.

עד היום, עודף משקל נחשב “מצב”, מי שסבל מעודף משקל לא טופל על ידי רופא המשפחה או הרופא הכללי, אלא פנה – מיוזמתו או בהפניה אחרת – לדיאטנית או לטיפולים משלימים. תעשיית הדיאטות, הכוללת תוספי תזונה להרזיה, קבוצות תמיכה שונות וניתוחים, שגשגה ומשגשגת גם היום על בסיס זה בדיוק.

מהשלב בו הוכרה ההשמנה כמחלה, מחויבים למעשה רופאי המשפחה לצאת מאזורי הנוחות שלהם, להבין את הבעיה ולהתעמק בה ולקחת אחריות לצד המטופל על התייחסות לנושא, בניגוד גמור למצב עד היום:

מחקרים בארה”ב מצאו כי ליותר ממחצית מהסובלים מהשמנת יתר לא נאמר מעולם על ידי הרופא שלהם, שעליהם לטפל במחלה. הצעד הדרמטי של ה- AMA וההכרזה על השמנת יתר כמחלה, נועד לחייב יותר רופאים לטפל במחלה, לחייב יותר חברות ביטוח ציבוריות ופרטיות לשלם עבור טיפולים הקשורים למחלת ההשמנה, ויותר מכל להסיר את האחריות הבלעדית והגורפת להשמנת יתר מהמטופל עצמו – פסיכולוגית וגם מעשית.

להחלטה השלכות גם ברמה המשפטית: האם ניתן להאשים הורים שילדם סובל מהשמנת יתר בהזנחה או במניעת טיפול? אם הילד חולה וממשיך להיות חולה, עשוי לכאורה בית משפט לפסוק על הוצאת הילד מחזקת ההורים, ואף לראות באחריותם למצבו אחריות פלילית ממש.

מהי השמנת יתר?

כיום קיים דיון אמיתי בשאלה מהי השמנת יתר והשמנת יתר קיצונית. נהוג למדוד השמנת יתר במדד מסת הגוף  BMI) Body Mass Index), BMI הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובהמטרים) והמשקל (בק”ג). (BMI=משקל מחולק בגובה בריבוע). ההגדרה אומרת שמי שיש לו BMI של 25 – 30 סובל מעודף משקל, מי שיש להם BMI של 30 עד 40 סובלים מהשמנת יתר ומי שה- BMI שלהם גבוה מכך, סובלים מהשמנת יתר קיצונית.

לחישוב ה-bmi שלכם ניתן להכנס למחשבון bmi לדוגמא לחץ כאן

ההגדרה החדשה של איגוד הבריאות האמריקני, קובעת שאדם עם BMI גבוה מ- 30 הוא אדם חולה הנמצא בסיכון מוגבר לחלות במחלות נלוות להשמנת יתר, כולל תחלואה קרדיווסקולרית  (לב), סוכרת, יתר לחץ דם ועוד מחלות מסכנות חיים.

בהחלטה זו,  ארגון הבריאות האמריקאי מכליל בעצם מעל שליש מהאוכלוסייה בארה”ב כנמצאת בסיכון לתחלואה ולמעשה מגדיר באופן יוצא דופן שכעת צריך להתחיל להתייחס לעודף משקל כמחלה ומכאן לצאת לדרכי הטיפול בה.

האם כל הממסד הרפואי שותף להחלטה של ה– AMA?

חייבים להודות שלא. אין מי שחולק על כך שעודף משקל היא בעיה חמורה שיש לטפל בה, אך ישנם מי שחוששים על הכללתם של 30% מהאמריקאים בסיווג של ‘חולים’, הן מבחינה מעשית והן מבחינת הסטיגמה שתדבק בהם. המתנגדים להחלטה אומרים שהשמנת יתר בהחלט מעלה את הסיכון למחלות ולמוות, אך אינה בהכרח גורמת להם. בנוסף, אומרים המתנגדים, שום דבר לא השתנה בגנטיקה האנושית בשלושים השנים האחרונות ובכל זאת אנחנו סובלים מהשמנה כמותה לא הייתה ידועה בשנות השמונים. המסקנה היא שמדובר בעניינים של הרגלי אכילה, סביבה וכד’.

http://www.ama-assn.org/assets/meeting/2013a/a13-addendum-refcomm-d.pdf#page=19

מה קורה בישראל?

המערכת הרפואית הממשלתית רואה בהשמנת יתר בעיה וחוקרת אותה כבר כמה וכמה שנים. בישראל מופעלות מספר תוכניות, שמטרתן לחנך ילדים ובני נוער לתזונה נכונה יותר, לפעילות גופנית וכד’. עדיין לא מדובר בהכרזת מלחמה של ממש, אבל הכיוון מעודד.

בישראל נערך סקר השמנת יתר מדי שלוש שנים. בשנת 2008 התגלה שיותר מ 30%- מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל BMI של 25 – 30)  וכ- 15% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר (BMI של 30 עד 40). שיעור הסובלים מהשמנת יתר בשנים 2007 עד 2008  היה גבוה משיעורם בשנים קודמות – 2003 עד 2004, כאשר שיעור הגברים שסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים כמעט בעשרה אחוזים, ושיעור הסובלים מהשמנת יתר בקרב הגברים דומה לשיעור בקרב הנשים. שיעור הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר בקרב הערבים גבוה – וגבוה תמיד – מזה של האוכלוסיה היהודית.

ומה בדבר ילדים ובני נוער?

נכון לשנים 2008-2007, בהשוואה לעולם, אנחנו במצב סביר וממוקמים בשליש התחתון של הטבלה: בהשוואה לשאר המדינות שהשתתפו בסקר בשנים אלה (41 מדינות), שעור ההשמנה בישראל היה בממוצע נמוך מהשיעורים במדינות כגון ארה”ב, מלטה, קנדה, פינלנד, יוון, ספרד ועוד. בבדיקה בישראל לא נמצא קשר בין המעמד הסוציו- אקונומי של המשפחה ובין השמנה בקרב בני הנוער שהשתתפו בסקר.

מלבד תוכניות חינוך לבני נוער, מה מתאים לטיפול במחלת השמנת היתר?

מחקר שנערך בשנת 2010 על ידי מכון ברוקדייל, ביצע ניתוח עלות-תועלת של תכניות התערבות למניעה ולטיפול בהשמנת יתר בישראל. החוקרים – ג.גינסברג, בשיתוף עם א. רוזנברג, ב. רוזן  – מצאו שהמודל שקיים בישראל לטיפול בהשמנת יתר הוא יעיל וחסכוני, אך עדיין לוקה בחסר.

השמנת יתר מייצרת לשירותי בריאות עלויות ישירות בסכום העומד על כ-1.14 מיליארד ש”ח בשנה, המהווים 0.16% מן התל”ג – או 2.04% מכלל הוצאות המדינה על בריאות. הדו”ח של מכון ברוקדייל מאשש את החסכוניות של מספר התערבויות שכבר מתוקצבות בצורות שונות במסגרת סל שירותי הבריאות:

  • פעולות בקהילה, כמו ייעוץ דיאטני, לסובלים מהשמנה או מהשמנת יתר
  • התערבויות כירורגיות למי שסובלים מהשמנת-יתר מדרגה 3 או מדרגה 2 עם גורמי סיכון

ההמלצה של ברוקדייל היא לשקול לתקצב גם התערבויות תרופתיות, כגון סיבוטרמין ואורליסטט, מכיוון ששתיהן התגלו כחסכוניות ביותר.

התייעצנו עם כמה מומחים מובילים המטפלים כיום במחלות נלוות להשמנת יתר לשמוע דעתם בעקבות ההחלטה

ד”ר לויט , מומחה לסוכרת ואנדוקרינולוגיה. מטפל בחוליו בגישה רב תחומית, ששמה דגש על ההשמנה והטיפול בה כחלק ממערך הטיפול בסוכרת ושיקום הלבלב:

מצד אחד, אומר ד”ר לויט, טוב מאוד שסוף – סוף מגדירים את האויב האמיתי, במקום להתייחס לנושאים שלא הייתה בהם כל תועלת רפואית אמיתית שהיו קודם, כמו “תנגודת לאינסולין”. הרי ברור שזה למשל מצב משני להשמנה והוא נעלם במהירות  אור עם הרזייה. מצד שני, הכל תלוי לאיזה כיוון יתקדמו ויפנו הדברים ולאיזה כיוון תילקח ההחלטה הזאת:

– לכיוון של מניעה תוך לקיחת אחריות אישית עם בניית התייחסות של אי-סבילות (no tolerance) להרגלי אכילה מסוימים, מזונות מסוימים ולשמנים עצמם – בדומה למלחמה בעישון  אשר די מצליחה.

או:

– לכיוון של הורדת אחריות אישית, בניית לגיטימציה לפתיחת שוק תרופות נוסף עבור חברות הפרמה הענקיות ולכך ששמנים יקבלו אפילו קצבאות נכות מהממשלה. זהו מדרון חלקלק, ואני, אגב, מאוד חושש שהכל ילך דווקא לכוון זה. תהליך כזה יהרוס את מערכת הבריאות.

פרופ’ בנאי שמואל מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי תל אביב, אומר שעודף משקל כמו גם עישון סיגריות הן מחלות קשות הנובעות מהתמכרות. התמכרות לסיגריות ו/או לאוכל. הן עישון הסיגריות והן עודף המשקל קשורים קשר הדוק לסיכון מוגבר לפתח התקפי לב עם גרימת נזק בלתי הפיך ללב ולמוות.

האחריות לטיפול בהשמנת יתר ועישון סיגריות היא קודם כל על המטופל עצמו אבל גם  על הממסד החינוכי והרפואי.

יש להתייחס לעודף משקל כמגפה קטלנית כפי שמתייחסים לעישון, ויש להקים מערך של חינוך והסברה  כפי שנעשה  נגד עישון. חייבים ללמד את הנושא והשלכותיו בבתי הספר ובגנים הן את הילדים והנערים והן את ההורים. ייתכן וכפי שנעשה בסיגריות מזון שהינו מזון מסוכן או לא בריא יקבל אזהרה חוקית “מזיק לבריאותך” .

חשוב לדרבן ולתמרץ אנשים להיות בריאים יותר ושמנים פחות בכלים משולבים עם רפואה מיטבית. אפשר לשקול גם הקלה במס בריאות לאנשים שאינם מעשנים ושאינם בעודף משקל.

ובהתבוננות כללית יותר וטיפולית- כיום גם בישראל נושא השמנת יתר והמחלות הנלוות לעודף משקל מסוכן מטופלות במרפאות מתקדמות יותר מבעבר בתפיסות רב תחומיות המשלבות מומחים המטפלים בשלל מרכיבי המחלה- ומסייעות למטופל לנהל את שלל המרכיבים הקשורים בכך- מניהול ואיזון הסוכר, דרך אבחון קרדיאלי שלם ועוד. חשוב מאוד לנו המטופלים לא להתייאש מהעובדה ש”ניסינו הכל”.

לפנות לטיפול מכון ומקיף במרפאה רב תחומית ולקבל עזרה משמעותית.