סדרת בריאות הגבר-

מאמר ראשון בסידרה: תפקוד מיני אצל גברים בגיל השלישי

הפרעות בזקפה: כל מה שרצית לדעת ולא תמיד ידעת את מי לשאול

ההגדרה ל’הפרעות בזקפה’ היא רחבה למדי, ומקובל שמדובר בחוסר היכולת להשיג או לשמור על זקפה חזקה דיה לקיום יחסי מין מספקים. שכיחות התופעה עולה עם הגיל, ומחצית מכלל הגברים בגילאי 40 – 70 סובלים מבעיה כלשהי בתחום.

בשנים קודמות – בעיקר עד שנות השמונים של המאה ה- 20 – נהוג היה לחשוב כי הפרעות אלה קשורות לחלוטין לבעיות נפשיות, ולכן הטיפול ניתן על ידי פסיכיאטרים ובעלי מקצועות קרובים כמו סקסולוגים או מטפלים אחרים, ואופיין בשיעורי הצלחה נמוכים.

כיום, עם התפתחות מדע האנדרולוגיה (=רפואת גברים) ועם הפתיחות הרבה לחשיבות המיניות, והעובדה שהבושה לפנות לרופא כבר אינה נחלת רבים, גברים רבים או אפילו זוגות, מבינים שאין שום סיבה לפגיעה משמעותית כל כך באיכות החיים, והפניות לאנדרולוגים להערכה ולטיפול נמצאות בעליה מתמדת,  בין היתר גם בגלל שיעורי ההצלחה הטובים.

“היום אנחנו יודעים טוב יותר,  אומר ד”ר שפי,  הרופא היחיד בישראל עם התמחות-על בארה”ב באנדרולוגיה- תחום שמתפתח מאוד בעולם ובשנים האחרונות גם בישראל הרבה מהגורמים לבעיות זקפה הם גורמים פיסיים, ולא פסיכולוגיים, ובאלה מטפלים כמובן בצורות אחרות. בעיות בזקפה מטופלות יותר ויותר על ידי מומחים לרפואת גברים”.

הסתייענו בד”ר שפי לכתיבת מאמר זה, וראיינו אותו בכמה מהשאלות שמצאנו חשובות עבורנו, ועבורכם.

מהי אנדורולגיה ומה ההכשרה של האנדרולוג?

אנדרולוגים הם אורולוגים מומחים לרפואת הגבר, המקבילים לגינקולוגים אצל הנשים. תחום זה מתפתח מאוד ונמצא בתאוצה, אחרי שהגיעו למסקנה המובנת מאליה, שגם לגבר, ולא רק לאשה, מנגנונים יחודיים שדורשים התמחות בהבנה ובטיפול, ואיתם ה’צרות’ שלהם: פוריות הגבר, הפרעות בתפקוד המיני, חוסר טסטוסטרון, כאבים גניטליים, אשכים טמירים, דלקות באשך, ביותרת האשך ובערמונית.

במשך שנים, עיקר הטיפול במצבים רפואיים אלה, הספציפיים לגבר, היה נתון בידיהם בעיקר של אורולוגים, לצד רופאי משפחה ורופאים פנימיים. לאט-לאט התפתחה כאמור התובנה שמצבים רפואיים אלה סבוכים ומורכבים ממה שחשבו ודורשים לכן התמחות ספציפית.

האנדרולוג עבר התמחות מיוחדת – התמחות-על – שמשלבת אנדוקרינולוגיה של גברים עם כירורגיה. כך, האנדרולוג יכול לערוך ברורים במצבים כמו חוסר פוריות למשל, לחקור ולבדוק את האספקטים ההורמונליים מצד אחד, ואת האספקטים המבניים – האורגניים או ה’מכניים’ של הגבר, מצד שני. בהתאם למסקנותיו, הוא גם מוכשר לתת טיפול תרופתי או ניתוחי.

ד”ר שי שפי, שהוא מהאנדרולוגים המומחים הבודדים בישראל, ומי שפתח את הדלת לתחום זה בפני הגבר הישראלי, התמחה באורולוגיה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ואח”כ באנדרולוגיה בסן פרנציסקו שבארה”ב. החשיבה והטיפול שלו משלבים גישות מודרניות ביותר, כולל טכניקות של מיקרו-כירורגיה שלא היו מוכרות בישראל, יחד עם גישה הומאניסטית למטופל, פתיחות ושיתוף בידע ובתהליכים הרפואיים.

מהן בעצם הפרעות בזקפה?

בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, עם התקדמות המחקר הרפואי, חל שיפור משמעותי בהבנה שלנו בבעיות בזקפה, בעיות שאפשר בהחלט לכנות אותן ‘שכיחות’. כאמור, כיום ברור כי מרבית בעיות אלו מקורן בבעיות אורגניות (גופניות),  וכתוצאה מהבנה טובה יותר של הגורמים והמנגנונים הבעייתיים שמתחת,, אנו יכולים כיום להציע טיפול יעיל למרבית הגברים הסובלים מהבעיה.

אז עכשיו, כשהבושה כבר פחות מאפיינת גם גברים האם יודעים יותר להבין מה באמת מימדי התופעה?

בדור האחרון עליה בהבנה ובהכרה בחשיבותם של יחסים אינטימיים לבריאות בכלל ולבריאות הנפשית ולתפקוד של גברים ונשים כאחד. במקביל, בסקרי אוכלוסיה נרחבים נמצא כי למעלה מ-50% מהגברים בגילאים 40-70 שנה סובלים מבעיה בתחום זה, בדרגה זו או אחרת.

מדוע דווקא בקבוצות גיל אלו?

עם העלייה בגיל מאובחנת עלייה בשכיחות הבעיה, לא בגלל השפעת הגיל כשלעצמה, אלא בגלל עלייה בשכיחות של מחלות אחרות והצטברות השפעתם של גורמים שונים – רבים מהם קשורים בסגנון חיים, לאורך השנים. גורמי סיכון מוכרים להפרעות בזקפה זהים לאלו של מחלות קרדיו-וסקולריות אחרות וכוללים טרשת עורקים (לבבית, מוחית, או פריפרית), סוכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ-דם, עישון.

ומה בנוגע לגיל השלישי? האם ישנה התייחסות מיוחדת?

. בני ה- 60 של היום שונים בהתיחסותם למיניות מבני ה- 60 של פעם: בעבר קיום יחסי מין או יחסים אינטימיים בכלל אצל בני הגיל השלישי לא התקבלו על הדעת. עם העליה בתוחלת החיים, רבים רואים עצמם צעירים ורוצים להמשיך ולקיים יחסים בגילאי 60 וגם יותר. שינויים אלה בהתיחסות לחיי מין בגיל השלישי חוללו מהפך גם בהתייחסות של הגברים לבעיות השונות אותן הם חווים.

כך, במקביל להתרבות המחקרים בתחום ולשיפור באפשרויות הטיפול והפישוט שלו (לקיחת גלולה,, למשל), החלו יותר ויותר גברים להגיע לטיפול אצל אנדרולוגים או אצל אורולוגים וחשיפת התופעה עלתה.

מי חשוף לזה יותר- מהם “גורמי הסיכון” והטיפול בהפרעות זקפה?

חשיפת הנושא, שינויים בהתיחסות – גם של בנות הזוג – והורדת מחסום הבושה, הביאו ליותר מסתם עליה בכמות המקרים המדווחים או המטופלים. ברפואת גברים ואורולוגיה, כמו ברפואה בכלל, חשובה מאוד העליה בכמות המקרים הנחשפים, כדי להעלות את רמת הידע ולשפר את יכולתם של רופאים לטפל במחלה. זהו סוג של מעגל קסמים, שמרגע שהוא מושלם, הוא תופס תאוצה ומתגלגל במהירות – הרבה לטובת המטופלים, כמובן – באבחון ובטיפול.

גורמי סיכון ללקות בהפרעות בזקפה
מכיוון שהפרעה אורגנית בזקפה היא מחלה של כלי-דם קטנים, הרי שגורמי הסיכון לה זהים לאלו הידועים לרבים. מדובר בהסתיידות טבעית והזדקנות של כלי דם זעירים אלה, תהליך שאכן עולה בשעורו עם העליה בגיל, אך הוא מואץ אצל מי שלא הקפידו על אורח חיים בריא, או שממשיכים להתעלל בעצמם ובבריאות שלהם:
עישון, המנעות מעיסוק בספורט או פעילות אירובית, כולסטרול גבוה והשמנה הם גורמים מובילים. לחץ נפשי, סוכרת, מחלת לב איסכמית, יתר לחץ-דם ומחלת כלי-דם פריפרית הם גורמים נוספים. בנוסף, לעתים מהווה הפרעת זקפה תמרור אזהרה לגבר הסובל מצורה סמויה של אחת המחלות מאילו שצוינו בין גורמי הסיכון. לדוגמא, ירידה בתפקוד המיני ואיכות הזקפה יכולות להגרם מסוכרת, שהשפעתה הראשונית היא על כלי הדם הפריפריאליים הקטנים.

מלבד אלה, יכולות להיות תופעות לוואי לתרופות מסוימות ולטיפולים שונים שיתבטאו בהפרעות בזקפה. כאן, לא תמיד ההשפעות הן אורגניות, ולעיתים מדובר בתופעות פסיכולוגיות דווקא. במקביל לברור עם הרופא המטפל, חשוב שייעשה ברור על ידי אנדרולוג כדי לשלול בעיות אחרות, שלכאורה אינן קשורות בתופעות הלוואי.

הפרעות בזיקפה- מה עושים? גישות ושיטות טיפול
שינוי באורח החיים רצוי תמיד ויכול להביא לשיפור, אם כי לרוב השפעתו צנועה ותלויה בגיל המטופל וב’וותק’ שלו כמעשן או בתפריט הדיאטה שלו:
בין הגורמים מאפייני אורח החיים שכדאי לשים לב אליהם נמצאים הפסקת עישון, פעילות אירובית, שמירה על משקל תקין, ומניעת תופעות לוואי של תרופות מסוימות.

הנדבך הטיפולי הראשון: טיפול תרופתי
מלבד שינויים באורח החיים, הנדבך הראשון בטיפול הרפואי כולל את התרופות מקבוצת PDE5I, כדוגמת ויאגרה, סיאליס ולויטרה.

תרופות אלה חוללו מהפיכה של ממש בבירור ובטיפול בבעיה והקלו מאוד על הפציינטים. הבירור הקשה, המביך והמוזר לעתים מהעבר, הוחלף בגלולה, המשמשת למעשה סוג של בירור וטיפול משולבים. זה יכול להיות כבר רופא המשפחה שמניח את היסוד לברור הבעיה ולטיפול בה על ידי זה שהוא רושם את התרופה לפציינט שלו. כך בדיסקרטיות ובנוחות של המרפאה הכללית, נשבר מחסום הבושה או המבוכה ונפתח פתח לברור מקיף יותר אצל אנדרולוג מומחה, במידת הצורך.
לכל הגלולות סיכויי הצלחה טובים, ופרופיל תופעות הלוואי נמוך. כיום, מעט מאוד מצבים או לקיחת תרופות אחרות פוסלים אפשרות טיפול זו. ויאגרה, סיאליס ולויטרה משמשות בהצלחה עשרות מיליוני גברים ברחבי העולם.
חשוב לדעת שקיימים הבדלים מסוימים בין התרופות האלה, וחשוב ליטול אותן בהתאם להנחיות אותן מקבלים מהאנדרולוג. במקרים שלא מקפידים על נטילה נכונה, עלול הגבר לסבול מכישלון שאינו אמיתי, לסבול מתסכול ולהמנע מלהמשיך את הטיפול – וחבל.

הנדבך הטיפולי השני: זריקות

הנדבך השני כולל תרופות הניתנות בהזרקה לפין, או שימוש במשאבת ואקום. תרופות הניתנות דרך השופכה איבדו מאוד מהפופולאריות שלהן בשנים האחרונות.
למרות הרתיעה הראשונית מהמילה “זריקה”, הטיפול אינו קשה, ונלקח באופן סדיר ובהצלחה גבוהה ע”י גברים רבים. מדובר בפעולה פשוטה שדומה מאוד לזריקת אינסולין, לצורך העניין, בעוד השימוש במשאבת וואקום וטבעת הוא קצת מסורבל יותר, לכל היותר. מדובר בתהליך שתפקידו לשאוב דם לפין ולהביא לזקפה שתשמר לאורך זמן קיום היחסים עצמם.

הנדבך הטיפולי השלישי: השתלת תותב
לנדבך טיפולי זה בבעיות זקפה מגיעים גברים מועטים יחסים, אשר הפתרונות הקודמים לא עזרו להם. הטיפול בשלב זה הוא ניתוחי ובלתי-הפיך, וכולל השתלה של תותב לפין.

בעיות קשורות

להפרעות זקפה עלול להיות קשר גם לבעיות נוספות בתחום, כגון חוסר בטסטוסטרון וצורות של עקמת הפין. בביקורך אצל האנדרולוג, יבוררו גם נושאים אלה, במידת הצורך.